דוגמה ליישום: מרכיבי המודל בהוראה ובלמידה

​

'מודל ארגון המידע' הינו מודל בעל אופי אוניברסלי הנותן מפתח להבנת מערכות באשר הן. הוא מתבסס על ההנחה כי האופן שבו המידע מתארגן במערכת, משותף למערכות השונות. תהליכי הוראה ולמידה הם תהליכים של ארגון מידע מכוון-משמעות המתרחשים במערכות כגון: שיעור, התמודדות עם נושא למידה כלשהו, תכנון ניסוי וכד'. המודל כבסיס לגישת גבהי"ם בהוראה ובלמידה, מציע, אפוא, דרך שבעזרתה ניתן לארגן מידע רלוונטי ומשמעותי באופן שיטתי, מובנה

וביתר קלות ויעילות. הוא מסייע להתמודד עם כמה שאלות מרכזיות:

​

​

• ​איך לארגן ידע בעידן הטכנולוגי מוצף המידע של ימינו?

• איך להפוך את הידע לידע רלוונטי ומשמעותי?

• איך לטפח יכולת למידה עצמאית וחשיבה מקורית ויצירתית?

• איך להפוך את תהליך הלמידה למנוף לצמיחה אישית?

• איך לטפח את יכולת הבחירה האישית וההתבוננות ולהביא לקידום הלומד?

​​

יישומם של ארבעת חלקי 'המודל לארגון מידע מכוון-משמעות' בהוראה ובלמידה, מהווים מתודולוגיה שיטתית (מעין 'מפת התמצאות') לניתוח בעיה ולשיפור דרכי חשיבה ולמידה פוריות, יצירתיות. כל אחד מארבעת מרכיבי המודל משמש כעין 'מפתח' לסדרת שאלות רלוונטיות, ובכך הוא מחדד את תהליכי ההוראה והלמידה מזווית אחרת, שמשלימה את הזוויות האחרות. המודל נותן אפוא, הכוונה לאופן שבו יש לשאול שאלות משמעותיות לגבי כל נושא, הוא מגדיר טוב יותר את המרכיבים שקיימים בבסיס מערכות אלה, ומציע על כן כלים מובנים לשיפורם ולייעולם. כך: 'שלוש שאלות היסוד' (מבט מל"א – מה, למה איך) מסייעות לקבל מבט כללי על הנושא, על חשיבותו ועל הפרטים הבונים אותו. 'ארבעת הכוחות' מכוונים את ההתייחסות להיבטים הדינמיים המשפיעים על התפתחות הנושא ועל הבנת ההקשרים שלו עם סביבתו במרחב ובזמן. בכך הם מסייעים להפיכתו של הלימוד לרלוונטי ולמשמעותי ללומד. המודעות למרחב האופציות הקיים שהוא תמיד רחב יותר ממה שיכול להתממש ברגע נתון, מגדילה את כישורי ההתבוננות ואת האפשרות לבחירה מודעת ומכוונת משמעות. והמודעות לפעימות מידע חוזרות מעוררת את המודעות לחשיבות של חזרה והעמקה בלמידה. כל אלה מרחיבים את התובנה על תוכן הלימוד, ומקנים הרגלי למידה יעילים.

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

המטרות הן:

​

לגבי המורים:

• הכנת שיעורים בצורה יעילה ואפקטיבית: מורים מוצאים עצמם לעתים קרובות משקיעים זמן רב בארגון שיעורים משמעותיים ורלוונטיים לתלמידיהם. 'מודל ארגון המידע' נותן למורה 'מפה' שבאמצעותה יוכל המורה לבנות את שיעוריו ביעילות ובאופן שיהיה גם רלוונטי ומעניין.

​​

• קידום התלמידים בתוך 'מרחב למידה חדש': שימוש נכון במודל ובשאלות הנובעות ממנו (ר' נספח מס' 1) יסייעו למורה להשתמש נכון בעקרונות של תיווך למידה ותכנון סביבה חינוכית יעילה, שיסייעו לתלמידיהם להתמודד בצורה פורה ומפרה ב'מרחב למידה חדש'. 

​

לגבי התלמידים:

​

• החזרת חדוות הלמידה – ליהנות מלדעת: הנחת המוצא היא, שבאופן טבעי בני אדם רוצים ללמוד ואוהבים לדעת, וכי בהכוונה נכונה כל מידע יכול להיות מרתק ומשמעותי. עם זאת, ההנאה והפקת התועלת מהלמידה עלולות להיפגם בעטיים של גורמים שונים, שבמקרים מסוימים יכולים להביא לתסכול ולרתיעה פנימית ממצבי למידה חדשים (כגון: חוויות שהצטברו מימי הילדות של קושי, תסכול או עלבון הקשורים בלמידה). בשימוש בכלים אותם מציעה גישת גבהי"ם בהוראה ובלמידה, יכולה הלמידה להיות חוויה מצמיחה, המקדמת את חדוות הלמידה, ומעצימה את יעילותה.

​

• הקניית כלים לכישורי למידה עצמאיים: לא פעם, בהיעדר קטגוריות בשלות לקליטת מידע חדש ולמיונו, עלולה החשיפה לידע חדש ליצור תחושה של הצפה, ובהיעדר דרכים פנימיות ל'קטלוג"  יעיל של הידע הנקלט, יקשה על הלומד לשלוף את הידע המתאים מן הזיכרון ברגע המתאים. המודל  מציע דרך שבעזרתה ניתן לארגן מידע רלוונטי ומשמעותי, באופן שיטתי, מובנה וביתר קלות ויעילות. שימוש נכון במודל יסייע לתלמיד ולסטודנט למסד דרכי למידה משמעותית המבוססות על מיומנויות של ארגון מידע המבחינות בין עיקר וטפל.​

​

​

יתרונות המודל ותרומתו בהוראה ובלמידה

​

1. המודל מהווה פלטפורמה לקידום מיומנויות הוראה ולהכנת שיעורים בצורה יעילה ואפקטיבית: מורים מוצאים עצמם לעתים קרובות משקיעים זמן רב בארגון שיעורים משמעותיים ורלוונטיים לתלמידיהם. 'מודל ארגון המידע' נותן למורה 'מפה' שבאמצעותה יוכל המורה לבנות את שיעוריו ביעילות ובאופן שיהיה גם רלוונטי ומעניין. שימוש נכון במודל ובשאלות הנובעות ממנו יסייעו למורה להשתמש נכון בעקרונות של תיווך למידה ותכנון סביבה חינוכית יעילה. הוא יאפשר לתלמידים להתמודד בצורה פורה ומפרה ב'מרחב למידה חדש' ולהגיע לידע משמעותי עבורם, לחשוב מחדש על שורש הדברים, ללכת מעבר לידע נתון, להעמיק, לראות את הבעיה מזוויות שונות, לבחון רעיונות וכו'. השאלות שהמודל מכוון אליהן הן שאלות פתוחות ולא סגורות, כך שכל לומד יכול לבנות בעצמו את התשובות בהתבסס על הידע שאליו הוא נחשף ומתוך עולמו הפרטי. בדרך זו יכול המורה לכוון את הלומד לתשובות אותנטיות, שמתייחסות לעולמם האישי של התלמידים וקשורות בניסיון אישי ו/או בפרשנות אישית שלהם.

​

2. המודל מהווה פלטפורמה לשיפור החשיבה וכושר הניתוח, תוך שהוא נותן תבנית בסיסית של ארגון מידע, שמקדמת יכולות למידה וחשיבה. בבסיס החשיבה יש תהליכים של ארגון מידע. לא פעם, בהיעדר קטגוריות בשלות לקליטת מידע חדש ולמיונו, עלולה החשיפה לידע חדש ליצור תחושה של הצפה, ובהיעדר דרכים פנימיות ל'קטלוג" יעיל של הידע הנקלט, יקשה על הלומד לשלוף את הידע המתאים מן הזיכרון ברגע המתאים. המודל  מציע דרך שבעזרתה ניתן לארגן מידע רלוונטי ומשמעותי, באופן שיטתי, מובנה וביתר קלות ויעילות. שימוש נכון במודל יסייע לתלמיד ולסטודנט למסד דרכי חשיבה וניתוח המבוססות על מיומנויות של ארגון מידע, המבחינות בין עיקר וטפל ומקדמות חשיבה פורה. יישום המודל והטמעתו כשיטה מאפשרות עידוד אינטלקטואלי וטיפח יצירתיות אצל הלומד.

​

3. המודל נותן מענה אפקטיבי לצורת למידה והתמודדות עם ידע, תוך שהוא מקנה כלים לכישורי למידה עצמאיים המשתלבים ב'מרחב למידה חדש': הנחת המוצא היא, שבאופן טבעי בני אדם רוצים ללמוד ואוהבים לדעת, וכי בהכוונה נכונה כל מידע יכול להיות מרתק ומשמעותי. עם זאת, הנגישות לידע בעקבות מהפכת המידע, שינתה את צורת הלמידה וההתמודדות האפקטיבית עם ידע באשר הוא. בעבר, ב'מרחב למידה ישן', התפיסה הייתה שהידע נמצא במקום כלשהו שלתלמיד אין בדרך כלל נגישות אליו, אלא בעיקר למורה (דרך ספרים, הרצאות שבהן הוא נכח וכו'). לכן תפקיד המורה הוא "לקחת" את הידע מהמקום שבו הוא נמצא ו"להכניס" אותו לראש של התלמיד. התלמיד מצדו – צריך ללמוד את הידע החדש שהמורה העביר אליו (שהוא בעיקרו ידע מוגדר וסגור) דרך שינון. ​בתקופתנו, 'התקופה של מהפיכת המידע', מה שהשתנה הוא בעיקר הנגישות לידע. לכל תלמיד קל היום (באמצעות המחשב, האינטרנט ואמצעי ידע אחרים) להגיע אל ידע מגוון, שלעתים גם המורה אינו מכיר. כתוצאה מכך חייב היה להשתנות גם 'מרחב הלמידה' ואיתו – אופי השיעור ואופי הלמידה  הנדרשים מהתלמידים. כיום נדרש מהתלמיד לדעת איך לחפש, איך לבחור, ואיך לעבד ולארגן את הידע החשוב והמשמעותי לו - מתוך ידע רחב שקיים. 'במרחב למידה חדש', במקום שינון, הלמידה הופכת להיות יותר אישית ומשמעותית, והתלמיד צריך לדעת לשאול שאלות מכוונות משמעות. הבעיה היא, שכדי לשאול שאלות מכוונות-משמעות, אנו זקוקים למתודולוגיה מובנית שתסייע לנו בכך. ו'המודל לארגון מידע מכוון משמעות' נותן לנו כלים לשם כך.

​

4. המודל נותן מתודולוגיה שיטתית לשאילת שאלות משמעותיות, מפרות ומקדמות למידה: שאילת שאלות בכיתה היא אחת מפעולות ההוראה השכיחות ביותר, אבל בדרך כלל קיים פער גדול בין האופן שבו נשאלות שאלות בכיתה, ובין הפוטנציאל הפדגוגי שלהן. לא פעם, במרחב למידה רגיל, כשהמורה הוא בעל הידע והתלמיד צריך לקלוט ממנו את הידע, השאלות הן למעשה שאלות-מבחן שמטרתן לברר את מידת ההפנמה של הילד על ידי התלמידים ויכולתם לחזור עליו במדויק. שאלות אלו הקשורות בפעולה של שחזור ידע קיים ואינן מביאות לפיתוח חשיבה מסדר גבוה. לעומת זאת, שאלה פורייה ב'מרחב למידה חדש' מתחברות לצד החקרני והסקרני של הלומדים.

​

השאלות שהמודל מכוון אליהן הן שאלות פתוחות ולא סגורות: 

• הן מעודדות את הלומד לחשוב מחדש על שורש הדברים וללכת מעבר לידע נתון.

​

• הן מכוונות את התלמיד להעמיק, לראות את הבעיה מזוויות שונות, לבחון רעיונות, וכו'.

​

• שאלות המודל מאפשרות ליצור ארגון מחודש של תפיסת הנושא הנלמד. הן פותחות אפיקים להיבטים שלא חושבים עליהן, ובכך – מבססות את התפיסה של 'מרחב למידה חדש' שבו לא רק המורה הוא מקור הידע.

​

• ​השאלות מכוונות לתשובות אותנטיות, שמתייחסות לעולמם האישי של התלמידים וקשורות בניסיון אישי ו/או בפרשנות אישית שלהם.

​​

• ​שאלות המודל מאפשרות לחבור אל ידע אינטואיטיבי ולהפוך אותו מסמוי לגלוי. ההוראה והלמידה מכוונות לרכישת ידע פורמלי (ידע מנוסח ומוגדר). ואולם, לכל אדם (מורה כתלמיד) יש גם נגישות לידע פנימי רב. מודל ארגון המידע נותן כלי שבאמצעותו ניתן לחברו לידע הפנימי ולהפוך אותו לידע נגיש, מודע ופורמלי יותר.

​​

• ​שאלות המודל מכוונות גם לשאלות רפלקסיביות המכוונות להתבוננות פנימה של הלומד. הן מאפשרות לו לנסח מחדש את הידע שברשותו, ולחשוב על פתרונות וכיוונים שלא חשב עליהם מלכתחילה.

​​

​​

5. המודל מציע מתודולוגיה להכרת מבנה אוניברסלי לניתוח ידע כלשהו: ​​​​התבנית המשותפת לתחומי ידע שונים אותה מסייע המודל לחשוף, נותנת מפתח המאפשר להגיע לניתוח וללימוד של תחומי ידע מגוונים, להשוות בינן מערכות שונות וללמוד מהן, למצוא תבניות חדשות ולשאול שאלות שקודם לא ניתן היה לשאול אותן.​ חזרה על השאלות באופן ספירלי מביאה להתבוננות מעמיקה יותר באותו הנושא.

​

​

​

​